ראשית הבשורה של יֵשׁוּעַ המשיח, בן־האלוהים, ככתוב בנביאים:
״הנני שולח מלאכי לפניך, ופינה דרכך לפניך; קול קורא במדבר: ׳פַּנּוּ דרך ה׳, יַשְּׁרוּ מסילותיו.׳ ״

ולימים שוב נכנס לכפר נחום, ונודע שהוא בבית. ומיד נאספו רבים כל כך, עד כי לא היה עוד מקום, אפילו לא בפתח הבית. והוא דיבר אליהם את דבר־האלוהים.

ושוב נכנס לבית הכנסת. והיה שם איש שידו יְבֵשָׁה. והתבוננו בו לראות אם ירפא אותו בשבת, כדי שיוכלו להאשים אותו. ואמר לאיש שידו יְבֵשָׁה: ״קום ועמוד במרכז.״

ושוב החל ללמד על שפת הים. ונאסף אליו המון רב, ולכן עלה לסירה וישב בה בים; וכל ההמון היה על היבשה, ופניו אל הים.

ועברו לגדה השנייה של הים, אל ארץ הַגַדְרִיִים. וכאשר ירד מן הסירה, מיד יצא לקראתו מבין הקברים איש אחוז רוח טמאה, שהיה גר בין הקברים.

ויצא משם והלך לעירו, ותלמידיו הלכו אחריו. ובבוא השבת החל ללמד בבית הכנסת. ורבים בשומעם אותו נדהמו ואמרו: ״מאין לו הדברים האלה?

והתכנסו אצלו הפרושים, וסופרים שבאו מירושלים. וכאשר הם ראו כמה מתלמידיו אוכלים לחם בידיים טמאות, כלומר לא רחוצות, מצאו בהם דופי.

באותם ימים ההמון היה רב מאוד ולא היה להם מה לאכול. וקרא ישוע את תלמידיו אליו ואמר להם: ״נכמרו רחמיי על ההמון, כי כבר שלושה ימים הם נמצאים איתי ואין להם מה לאכול.

ולאחר שישה ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן, והעלה אותם אל הר גבוה לבדם. והוא השתנה לנגד עיניהם;

ומשם קם והלך אל אזור יהודה דרך עבר הירדן. ושוב נקהלו אליו המונים, ושוב כמנהגו הוא לימד אותם. וניגשו אליו הפרושים, ושאלו אותו כדי לנסות אותו

ומשם קם והלך אל אזור יהודה דרך עבר הירדן. ושוב נקהלו אליו המונים, ושוב כמנהגו הוא לימד אותם. וניגשו אליו הפרושים, ושאלו אותו כדי לנסות אותו

והחל לדבר אליהם במשלים: ״איש אחד נטע כרם, והקים גדר מסביבו, וחצב יקב, ובנה מגדל, והחכיר אותו לכורמים, ונסע לארץ אחרת.

ובצאתו מבית המקדש אמר לו אחד מתלמידיו: ״המורה, רְאה אֵילו אבנים ואֵילו בניינים!״

ויהי יומיים לפני חג הפסח והמצות, וראשי הכוהנים והסופרים חיפשו דרך לתפוס אותו בעורמה כדי להרוג אותו. אולם אמרו: ״לא בחג, פן תהיה מהומה בעם.״

ומיד בעלות השחר קיימו ראשי הכוהנים התייעצות עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין; והם כבלו את ישוע, והוליכו אותו, והסגירו אותו לפִּילָטוֹס.

ואחרי צאת השבת הלכו מרים המגדלית, ומרים אימו של יעקב, ושלומית, וקנו בשָׂמים כדי למשוח אותו בבואן.