קול קורא במדבר

ראשית הבשורה של יֵשׁוּעַ המשיח, בן־האלוהים,
ככתוב בנביאים:

״הנני שולח מלאכי לפניך, ופינה דרכך לפניך;
קול קורא במדבר: ׳פַּנּוּ דרך ה׳, יַשְּׁרוּ מסילותיו.׳ ״

יוחנן בא, והיה מטביל במדבר ומכריז על טבילה של תשובה לשֵם סליחת חטאים. ויצאו אליו כל ארץ יהודה ויושבי ירושלים, וכולם נטבלו בידיו בנהר הירדן והתוודו על חטאיהם. ויוחנן היה לבוש שְׂעַר גמלים וחגורת עור למותניו, ואכל חגבים ודבש בר. והכריז ואמר: ״זה שבא אחריי חזק ממני, ואני אינני ראוי להתכופף ולהתיר את שרוכי נעליו. אומנם אני הטבלתי אתכם במים, ואילו הוא יטביל אתכם ברוח הקודש.״

בואו של ישוע

ויהי בימים ההם, וישוע בא מנצרת אשר בגליל ונטבל בידי יוחנן בירדן. ומיד בעֲלותו מן המים ראה את השמיים נקרעים ואת הרוח יורדת עליו כיונה. ויצא קול מן השמיים: ״אתה בני, האהוב. בך חפצתי!״

ומיד הוציאה אותו הרוח אל המדבר. ושהה שם במדבר ארבעים יום, מתנסה בידי השטן. והיה עם חיות השדה; והמלאכים שירתו אותו.

תחילת השליחות בגליל

ולאחר שיוחנן הוסגר, בא ישוע לגליל והכריז על בשורת מלכות האלוהים ואמר: ״מָלאה העת וקרֵבה מלכות האלוהים! חִזרו בתשובה והַאֲמינו בבשורה!״

וכאשר התהלך על שפת ים הגליל, ראה את שמעון ואת אנדרי, אחי שמעון, משליכים מכמורת לים; כי דייגים היו. ואמר להם ישוע: ״בואו אחריי ואעשה אתכם לדייגי אדם.״ ומיד עזבו את הרשתות שלהם והלכו אחריו. ומשם הלך מעט הלאה וראה את יעקב בן זַבְדַי ואת יוחנן אחיו. גם הם היו בסירה, מתקנים את הרשתות שלהם. ומיד קרא להם. והם עזבו את זַבְדַי אביהם בסירה עם השכירים, והלכו אחריו.

גירוש רוחות וריפוי רבים בכפר נחום

ובאו לכפר נחום. ומיד בשבת נכנס לבית הכנסת ולימד. והאנשים נדהמו מתורתו, כי הוא לימד אותם כמו בעל סמכות ולא כמו הסופרים.

והיה בבית הכנסת שלהם איש אחוז רוח טמאה. והוא זעק ואמר: ״הוי! מה לנו ולךָ, ישוע מנצרת? האם באת להשמיד אותנו? אני יודע מי אתה — אתה קדוש־האלוהים!״

וגער בה ישוע ואמר: ״שתקי וצאי ממנו!״ והרוח הטמאה טלטלה את האיש וצעקה בקול גדול, ואז יצאה ממנו.

וכולם השתאו כל כך, עד כי שאלו זה את זה ואמרו: ״מה זאת? מה התורה החדשה הזאת, שאפילו על הרוחות הטמאות הוא מצַווה בסמכות, והן נשמעות לו?״ ומיד יצא שִמְעוֹ בכל אזור הגליל.

ומיד יצאו מבית הכנסת ונכנסו לביתם של שמעון ואנדרי עם יעקב ויוחנן. וחמותו של שמעון שכבה קודחת מחום, ומיד הם סיפרו לו עליה. וניגש אליה, ואחז בידה, והקים אותה; ומיד ירד לה החום, והיא שירתה אותם.

ובבוא הערב, עם שקיעת החמה, הביאו אליו את כל החולים ואחוזי השדים; והעיר כולה נאספה בפתח הבית. והוא ריפא רבים שהיו חולים במחלות שונות וגירש שדים רבים. ולא נתן לשדים לדבר, כי הם ידעו מי הוא.

מסע הכרזה בגליל

והשכם בבוקר, הרבה לפני עלות השחר, הוא קם, ויצא, והלך למקום שומם, ושם התפלל. ושמעון והאנשים אשר איתו חיפשו אחר עקבותיו. וכאשר מצאו אותו, אמרו לו: ״כולם מחפשים אותך.״

ואמר להם: ״בואו נלך אל העיירות הקרובות כדי שאכריז על בשורת מלכות האלוהים גם שם, כי לשֵם כך יצאתי.״ והכריז בבתי הכנסת בכל הגליל וגירש את השדים.

טיהור איש מצורע

ובא אליו איש מצורע, והתחנן לפניו, וכרע על ברכיו לפניו, ואמר לו: ״אם אתה רוצה, תוכל לטהר אותי.״

ונכמרו רחמי ישוע עליו והושיט את ידו, ואז נגע בו ואמר: ״רוצה אני; היטהר!״ ובדַבְּרו מיד סרה ממנו הצרעת, והוא נטהר. והתרה בו ומיד שילח אותו ואמר: ״שים לב: אל תגיד דבר לאיש, אלא לֵךְ, הראה עצמך לכוהן והקרב עבור טיהורך את אשר ציווה משה — לעדוּת להם.״

אולם ביוצאו החל להכריז ברבים ולהשמיע את הדבר, עד כי ישוע כבר לא היה יכול להיכנס לשום עיר בגלוי, אלא שהה בחוץ, במקומות שוממים. ומכל עבר באו אליו.