ריפוי איש משותק

ולימים שוב נכנס לכפר נחום, ונודע שהוא בבית. ומיד נאספו רבים כל כך, עד כי לא היה עוד מקום, אפילו לא בפתח הבית. והוא דיבר אליהם את דבר־האלוהים. ובאו אליו והביאו איש משותק, וארבעה אנשים נשאו אותו. וכיוון שהם לא יכלו לגשת אליו בגלל ההמון, פירקו את הגג מעל המקום שבו הוא נמצא. ולאחר שפרצו פתח, הורידו את האלונקה עם המשותק השוכב עליה. וכאשר ראה ישוע את אמונתם, אמר למשותק: ״בני, נסלחו לך חטאיך.״

אולם היו סופרים שישבו שם וחשבו בליבם: ״מדוע האיש הזה מדבר כך? חילול הקודש! מי יכול לסלוח על חטאים בלתי אם האלוהים לבדו?״

ומיד ידע ישוע ברוחו שכך חשבו בתוך תוכם, ואמר להם: ״מדוע אתם חושבים את הדברים האלה בליבכם? מה קל יותר, להגיד למשותק: ׳נסלחו לך חטאיך׳, או להגיד: ׳קום, וקח את האלונקה שלך, והתהלך׳? אולם כדי שתדעו כי לבן־האדם יש סמכות לסלוח על חטאים עלי אדמות״ — אמר למשותק: ״אני אומר לךָ: קום, וקח את האלונקה שלך, ולֵךְ לְךָ לביתך!״

ומיד קם, ולקח את האלונקה, ויצא לעיני כול! ותדהמה גדולה אחזה בכולם, ושיבחו את אלוהים ואמרו: ״מעולם לא ראינו דבר כזה!״

לוי המוכס

ושוב יצא אל שפת הים. וכל ההמון בא אליו, והוא לימד אותם.

וכאשר עבר בדרך ראה את לוי בן חַלְפַי יושב בבית המכס, ואמר לו: ״לֵך אחריי!״ והוא קם והלך אחריו.

והיה כאשר הֵסֵב בביתו, ומוכסים וחוטאים רבים הֵסֵבו עם ישוע ועם תלמידיו; כי רבּים היו, והם הלכו אחריו. וכאשר הסופרים והפרושים ראו אותו אוכל עם המוכסים והחוטאים, אמרו לתלמידיו: ״למה הוא אוכל ושותה עם המוכסים והחוטאים?״

וכאשר ישוע שמע זאת, אמר להם: ״לא הבריאים צריכים רופא, אלא החולים. לא באתי לקרוא לצדיקים, אלא לחוטאים, שיחזרו בתשובה.״

שאלה בעניין צום

ותלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמו. ובאו ושאלו אותו: ״מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים, ותלמידיך אינם צמים?״

ואמר להם ישוע: ״האם בני החופה יכולים לצום בזמן שהחתן איתם? כל עוד החתן איתם הם אינם יכולים לצום. אולם יבואו ימים שהחתן יילקח מהם, ואז יצומו בימים ההם. ואין איש תופר פיסת בד חדש על בגד ישן, שאם לא כן ייתלש הטלאי החדש מן הבגד הישן והקרע ייעשה גדול יותר. ואין איש מוזג יין חדש לנאדות ישנים, שאם לא כן יְבַקַע היין החדש את הנאדות, והיין יישפך החוצה, והנאדות ייהרסו — אלא יין חדש יש למזוג לנאדות חדשים.״

אדון השבת

והיה כאשר עבר בשבת דרך שדות החיטה, ותלמידיו החלו לפלס דרך ולקטוף שיבולים. ואמרו לו הפרושים: ״רְאה, מדוע הם עושים בשבת דבר שאסור לעשות?״

ואמר להם: ״האם לא קראתם מה עשה דוד כאשר היה במחסור וברעב, הוא והאנשים אשר איתו? איך הוא נכנס לבית האלוהים בימי אביתר הכוהן הגדול ואכל את לחם הַפָּנִים — אשר אסור לאיש מלבד הכוהנים לאכול אותו — ונתן גם לאנשים אשר איתו?״ ואמר להם: ״השבת נעשתה למען בני אדם, ולא בני אדם למען השבת. לכן בן־האדם הוא אדון גם של השבת.״