ריפוי בשבת

ושוב נכנס לבית הכנסת. והיה שם איש שידו יְבֵשָׁה. והתבוננו בו לראות אם ירפא אותו בשבת, כדי שיוכלו להאשים אותו. ואמר לאיש שידו יְבֵשָׁה: ״קום ועמוד במרכז.״ ולהם אמר: ״האם מותר בשבת לעשות טוב או לעשות רע? להציל חיים או להרוג?״ אך הם שתקו. והביט בהם סביב סביב בכעס והתעצב על ליבם הקשה, ואז אמר לאיש: ״הושט את ידך!״ והוא הושיט אותה, וידו שבה לבריאותה והייתה כמו האחרת. ומיד יצאו הפרושים והחלו לרקום מזימה נגדו עם אנשי הורדוס — להרוג אותו.

המון רב בא

וישוע פרש עם תלמידיו אל הים. ואחריו הלך המון רב מהגליל, וגם מיהודה, מירושלים, מאדום, מעבר הירדן ומסביבות צור וצידון; המון רב בא אליו בשומעו את כל אשר עשה. וביקש מתלמידיו שסירה קטנה תחכה לו בגלל ההמון, פן ילחץ אותו. כי הוא ריפא רבים כל כך, עד כי נדחקו אליו כל החולים כדי לגעת בו. וכאשר הרוחות הטמאות ראו אותו, הן נפלו לפניו, וצעקו ואמרו: ״אתה הוא בן־האלוהים!״ וציווה עליהן בתוקף שלא תגַלינה אותו בָרבים.

מינוי השנים־עשר

ועלה אל ההר, וקרא אליו את האנשים אשר רצה בהם. והם באו אליו. ומינה שנים־עשר שיהיו איתו, ושאותם ישלח להכריז על בשורת מלכות האלוהים ותהיה להם סמכות לרפא מחלות ולגרש שדים: שמעון, אשר לו נתן את השם ׳פֶּטְרוֹס׳; יעקב בן זַבְדַי ויוחנן אחי יעקב, אשר להם נתן את השם ׳בני רֶגֶש׳, כלומר ׳בני רעם׳; אנדרי; פיליפוֹס; בר־תלמי; מתי; תומא; יעקב בן חַלְפַי; תַדַי; שמעון הקנאי; ויהודה איש קְרִיוֹת, אשר גם הסגיר אותו.

התנגדות מכל עבר

והלכו לבית. ושוב התקהל עליהם המון, עד כי לא יכלו לאכול לחם. וכאשר קרוביו שמעו על כך, הם יצאו לתפוס אותו, כי אמרו: ״הוא יצא מדעתו!״

והסופרים שירדו מירושלים אמרו: ״בַּעַל־זְבוּל אוחז בו״, ו״בעזרת שר השדים הוא מגרש את השדים.״

וקרא אותם אליו, והחל לדבר אליהם במשלים: ״איך יכול השטן לגרש את השטן? אם ממלכה מפולגת בתוך עצמה, אותה ממלכה אינה יכולה לעמוד. ואם בית מפולג בתוך עצמו, אותו בית אינו יכול לעמוד. ואם השטן התקומם נגד עצמו והתפלג, הוא אינו יכול לעמוד אלא בא קיצו. אין אדם אשר יכול להיכנס לבית האיש החזק ולבזוז את נכסיו, אלא אם קודם יכבול את האיש החזק, ואז יבזוז את ביתו. אמן אני אומר לכם, כל החטאים ייסלחו לבני אדם, ודברי חילול הקודש אשר יחללו; אולם המחלל את רוח הקודש, אין לו סליחה לנצח, אלא הוא נתון בעונש נצחי״ — זאת מפני שאמרו: ״רוח טמאה אוחזת בו.״

ואז באו אֶחָיו ואימו. ועמדו בחוץ, ושלחו אליו לקרוא לו. וההמון ישב סביבו. ואמרו לו: ״הנה אימך ואחֶיך ואחיותיך בחוץ, הם מבקשים אותך.״

והשיב להם ואמר: ״מי היא אימי? ומי הם אחיי?״ והביט סביב סביב בַיושבים סביבו ואמר: ״הנה אימי ואחיי! כי כל העושה את רְצון האלוהים הוא אחי ואחותי ואימי.״