הבשורה על־פי מרקוס פרק י'

שאלת הגירושין

ומשם קם והלך אל אזור יהודה דרך עבר הירדן. ושוב נקהלו אליו המונים, ושוב כמנהגו הוא לימד אותם. וניגשו אליו הפרושים, ושאלו אותו כדי לנסות אותו: ״האם מותר לאדם לגרש את אשתו?״

והשיב ואמר להם: ״מה ציווה אתכם משה?״

ואמרו: ״משה התיר לכתוב ספר כריתות ולגרש.״

והשיב ישוע ואמר להם: ״בגלל ליבכם הקשה כתב לכם את המצווה הזאת. אולם מראשית הבריאה ׳זכר ונקבה ברא אותם אלוהים.׳ ׳על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו, והיו שניהם לבשר אחד.׳ ובכן, הם אינם עוד שניים, אלא בשר אחד. לכן מה שחיבר אלוהים, אל יפריד האדם.״

ובבית שוב שאלו אותו תלמידיו על אותו עניין. ואמר להם: ״מי שמגרש את אשתו ונושא אחרת, נואף נגדה. ואם אישה מגרשת את בעלה ונישאת לאחר, היא נואפת.״

 

ילדים ומלכות האלוהים

והביאו אליו ילדים כדי שייגע בהם, אך התלמידים גערו באלה שהביאו אותם. אולם כאשר ישוע ראה זאת, התרעם ואמר להם: ״הניחו לילדים לבוא אליי. אל תמנעו בעדם, כי לכאלה מלכות האלוהים. אמן אני אומר לכם, מי שלא יקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא ייכנס אליה כלל.״ והוא חיבק אותם, ושׂם ידיו עליהם, ובירך אותם.

 

מכשול העושר

ובצאתו לדרך רץ אליו איש אחד, וכרע על ברכיו לפניו, ושאל אותו: ״מורי הטוב, מה עליי לעשות כדי לרשת חיי עולם?״

ואמר לו ישוע: ״מדוע אתה קורא לי טוב? אין טוב מלבד אחד, והוא האלוהים. את המצוות אתה יודע: ׳לא תנאף, לא תרצח, לא תגנוב, לא תענה עד שקר, לא תעשוק, כבד את אביך ואת אימך.׳ ״

והשיב ואמר לו: ״המורה, כל אלה שמרתי מנעוריי.״

והביט בו ישוע ואהב אותו. ואמר לו: ״דבר אחד חסר לְךָ: לֵךְ, מכור את כל מה שיש לך ותן לעניים, ויהיה לך אוצר בשמיים; ובוא, שא את הצלב ולֵךְ אחריי.״ ולשמע הדבר קדרו פניו והלך משם אָבֵל, כי היו לו נכסים רבים.

והביט ישוע סביב סביב ואמר לתלמידיו: ״כמה קשה לעשירים להיכנס אל מלכות האלוהים!״ והשתאו התלמידים לשמע דבריו. אולם ישוע חזר ואמר להם: ״בניי, כמה קשה לבוטחים בעושר להיכנס אל מלכות האלוהים! קל יותר לגמל להיכנס בקוּף המחט מאשר לעשיר להיכנס אל מלכות האלוהים.״

והם נדהמו עד מאוד ואמרו זה אל זה: ״אם כן, מי יכול להיוושע?״

אולם ישוע הביט בהם ואמר: ״מבני אדם נבצר הדבר, אך לא מאלוהים; כי עם אלוהים הכול אפשרי.״

והחל פטרוס לומר לו: ״הנה, אנחנו עזבנו את הכול והלכנו אחריך.״

והשיב ישוע ואמר להם: ״אמן אני אומר לכם, אין איש אשר עזב בית או אחים או אחיות או אב או אֵם או אישה או ילדים או שדות, למעני ולמען הבשורה, שלא יקבל עכשיו, בזמן הזה, פי מאה: בתים ואחים ואחיות ואימהות וילדים ושדות — עם רדיפות; ובעולם הבא חיי עולם. אולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים, והאחרונים יהיו ראשונים.״

 

ישוע חוזה בפעם השלישית את מותו ואת תחייתו

והם היו בדרך, עולים לירושלים, וישוע הלך לפניהם; והם השתאו והלכו אחריו אחוזי יראה. ושוב לקח הצידה את השנים־עשר והחל לספר להם את העתיד לקרות לו: ״הנה אנו עולים לירושלים, ובן־האדם יוסגר לראשי הכוהנים ולסופרים; והם ידונו אותו למוות ויסגירו אותו לגויים. והם ילעגו לו, ויַלקו אותו, ויִירקו עליו, ויהרגו אותו; וביום השלישי יקום.״

 

בקשת יעקב ויוחנן

וניגשו אליו יעקב ויוחנן בנֵי זַבְדַי ואמרו: ״המורה, אנחנו רוצים שתעשה בשבילנו את מה שנבקש.״

ואמר להם: ״מה אתם רוצים שאעשה בשבילכם?״

ואמרו לו: ״תן לנו שאחד יֵשב מימינך ואחד משמאלך, בכבודך.״

אולם ישוע אמר להם: ״אתם לא יודעים מה אתם מבקשים. האם אתם יכולים לשתות את הכוס שאני שותה, ולהיטבל את הטבילה שאני נטבל?״

ואמרו לו: ״אנחנו יכולים.״

ואמר להם ישוע: ״אומנם את הכוס שאני שותה תשתו, ואת הטבילה שאני נטבל תיטבלו; אך לשבת לימיני או לשמאלי אין בידי לתת, אלא זה יינתן לאלה אשר הוכן להם.״

וכאשר שמעו זאת העשרה, החלו להתרעם על יעקב ועל יוחנן. אולם ישוע קרא אותם אליו ואמר להם: ״אתם יודעים שאלה אשר נחשבים למושלי הגויים רודים בהם, והגדולים שבהם שולטים בהם. אולם לא כך יהיה ביניכם. אדרבא, מי מכם שרוצה להיות גדול — יהיה משרת שלכם. ומי שרוצה להיות ראשון — יהיה עבד של כולם. כי גם 

בן־האדם לא בא כדי שישרתו אותו, אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופֶר בעד רבים.״

 

ריפוי איש עיוור ליד יריחו

והם באו ליריחו. ובצאתו מיריחו עם תלמידיו ועם המון רב, ישב בַּרְטִימַי העיוור, בנו של טִימַי, בצד הדרך, וקיבץ נדבות. וכאשר שמע כי זה ישוע מנצרת, החל לצעוק ולומר: ״בן־דָוד, ישוע, רַחֵם עליי!״

וגערו בו רבים שישתוק, אך הוא צעק חזק עוד יותר: 

״בן־דָוד, רחם עליי!״

וישוע עצר וביקש שיקראו לו.

וקָראו לעיוור ואמרו לו: ״התעודד! קום! הוא קורא לך.״ והוא השליך את מעילו מעליו, וקם והלך אל ישוע.

והשיב ישוע ואמר לו: ״מה אתה רוצה שאעשה בשבילך?״

ואמר לו העיוור: ״רבן, עשֵה שאראה!״

ואמר לו ישוע: ״לֵךְ לְךָ, אמונתך ריפאה אותך.״ ומיד הוא ראה, והלך אחרי ישוע בדרך.

דילוג לתוכן