ישוע בא עם תלמידיו לגדה הדרום־מזרחית של הכינרת. ממזרח לכינרת היו ערים הלניסטיות שבנו אלכסנדר הגדול ויורשיו. אזור זה נקרא ״עשר הערים״. הערים היו מאוכלסות בעיקר בנוכרים, וזה מסביר את קיומו של עדר חזירים במקום. עשר הערים היו מוקדים של התרבות ההלניסטית ונקודות מפגש בין העולם היווני לבין העולם היהודי.

במורדות הרי הגולן פגשו ישוע ותלמידיו איש אחוז רוח טמאה שחי במקום טמא, בית קברות, ובין חיות טמאות, חזירים. האיש היה משועבד לחלוטין לשטן אשר העניק לו כוח על־אנושי, ובאמצעותו פגע בעצמו. כל ניסיון של תושבי האזור להכניע את האיש ולרסנו, נכשל כישלון חרוץ. התנהגותו האלימה הייתה פרי מעלליו של השטן. ישוע לימד כי בניגוד לשליחותו, שליחות השטן היא להשמיד: ״אין הגנב בא אלא לגנוב, להרוג ולהשמיד. אני באתי כדי שיהיו להם חיים, ובשפע שיהיו להם.״

כאשר האיש אחוז הרוח הטמאה ראה את ישוע, הוא זעק: ״מה לי ולך, ישוע, בן אֵל עֶלְיוֹן? אני משביע אותך באלוהים — אל תְענה אותי!״ הרוח הבחינה בנוכחותו של בן־האלוהים. התנ״ך מלמד כי אלוהים הוא אבינו, וכן שהמשיח הוא בנו. התואר ״בן אֵל עֶלְיוֹן״ הוא תואר ייחודי של המשיח בלבד. בספר תהלים דיבר דוד המלך על המשיח ותיאר אותו כבן־האלוהים:

״יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה׳ וְעַל מְשִׁיחוֹ. […] אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, ה׳ אָמַר אֵלַי: ׳בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ.׳ […] נַשְּׁקוּ בַר פֵֶּן יֶאֱנַף, וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ, אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.״ תהלים ב:ב, ז—ח, יב

גם ישעיהו ניבא את בואו של המשיח, בן־האלוהים:

״כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא, יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם.״ ישעיהו ט:ה

ישעיהו תיאר את המשיח כאדם בעל תארים רמים כמו ״אֵל גִּבּוֹר״ ו״אֲבִי־עַד״. תארים אלה מבהירים את סמכותו האלוהית של המשיח. ישוע הוא המשיח המובטח — בן־האלוהים. הוא היה קיים יחד עם אלוהים עוד לפני בריאת העולם. בבואו לעולם הזה פשט ישוע את כבודו, כבוד האלוהים שהיה לו מאז ומתמיד, והיה לאדם:

״הוא רוקן את עצמו,
נטל דמות של עבד,
היה לבן אנוש בצורתו,
והיה כבן אדם בתוארו.
הוא השפיל את עצמו וציית עד מוות,
עד מיתה על הצלב.
על כן אלוהים הגביה אותו מאוד ונתן לו את השם הנעלֶה על כל שם,
כדי שבשם ישוע תכרע כל ברך,
בשמיים ובארץ ומתחת לארץ,
וכל לָשון תודֶה כי ישוע המשיח הוא האדון לכְבוד אלוהים האב.״

הרוח ידעה שישוע הוא בן־האלוהים, ואף ידעה שהוא עתיד להשליך את השטן ואת מלאכיו לאש נצחית ביום הדין. הרוח התחננה אליו: ״אני משביע אותך באלוהים — אל תְענה אותי!״ ישוע הוא בן־האלוהים, והוא קיבל סמכות מאלוהים לשפוט את העולם. ישוע לימד: ״האב אינו שופט איש, אלא נתן את כל המשפט ביד הבן כדי שהכול יכבדו את הבן כפי שמכבדים את האב. מי שאינו מכבד את הבן, אינו מכבד את האב אשר שלח אותו.״

ישוע שאל את הרוח לִשְמָהּ, והיא ענתה: ״שמי לִגְיוֹן, כי רבים אנחנו.״ לגיון הוא יחידה בצבא הרומאי אשר מנתה כחמשת אלפים חיילים; כלומר, אדם זה היה אחוז אלפי שדים. העולם שלנו הוא שדה קרב רוחני בין שני כוחות — מלכות האלוהים ומלכות השטן. קרבות בלתי נראים מתנהלים ללא הרף בין שתי מלכויות אלה. בגדה הדרום־מזרחית של הכינרת פלשה מלחמה זו לתוך העולם הגשמי. ישוע גירש את לגיון השדים ובכך שחרר את האיש מכוחו של השטן.

טיהור מחטאים וגירוש רוחות טמאות הם אות לביאת המשיח, ככתוב:

״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה. […] וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.״ זכריה יג:א, ב

ישוע הוא המשיח המובטח, בן־האלוהים, שבא כדי לסלוח לנו על חטאינו במותו המכפר ולגרש את הרוחות הטמאות מן הארץ. גם היום עומדת בעינה סמכותו של ישוע לשחרר אנשים מכוחו של השטן ולהעניק להם חיים חדשים. כאשר אדם בוטח בישוע כמושיע, ישוע משחרר אותו משעבוד לשטן ומטהר אותו מחטאיו. אלוהים מחולל שינוי כה מהפכני בחיי תלמידי ישוע עד שהם נעשים לבריאה חדשה, כנאמר: ״ובכן, אם איש נמצא במשיח הוא בריאה חדשה. הדברים הישנים חלפו, והנה הכול נהיה חדש.״

האיש אחוז הלגיון סיכן את תושבי האזור. אולם לאחר ששב לאיתנו הם התחננו אל ישוע שייצא מאזורם. הם כבר ספגו נזק כלכלי גדול מאוד באובדן אלפיים חזירים, וייתכן כי חששו שייגרם להם עוד נזק אם ישוע יישאר באזור. שימו לב: ישוע לא כפה את עצמו על אנשי המקום. הוא אכן גירש רוחות טמאות בסמכות, אך לא הכריח אף אחד לקבל אותו ואת סמכותו בחייהם. הקריאה לקבל את ישוע דרך אמונה, וללכת אחריו, היא הזכות הגדולה ביותר בעולם הזה. כל אחד ואחד צריך להחליט אם הוא רוצה בנוכחותו של ישוע בחייו.

ישוע ציווה את האיש ששחרר מכבלי השטן: ״לך לביתך, אל אנשיך, וסַפר להם את כל אשר עשה לך ה׳, ואת רחמיו עליך.״ והאיש יצא ואכן הכריז על כל אשר עשה לו ישוע. שימו לב: האיש הכיר בכך שסמכותו של ישוע היא סמכותו של ה׳.